S24E8 - איך ליצור תדמית בעשר השניות הראשונות? עם קטי נאור

לינק לספוטיפי -https://open.spotify.com/episode/6P1vZ9IVWJuvTYwOMn1G1b?si=2fe8203a96e34fb9

מזה למעלה מעשר שנים קטי נאור יועצת תדמית לנשות ואנשי עסקים, בעלי חברות, מנהלים, אנשי שיווק ואנשים הבאים במגע עם קהל.

ניסיונה הרב, בתחום האופנה והבנה עמוקה בהתאמת הבגב ,ההנעלה ואביזרים לנשים וגברים הכשירו אותה להיות יועצת תדמית ,מוכרת ומוערכת.

בפודקאסט הזה שלום סיונוב אירח את קטי וניסה להבין מה זה תדמית, איך יודעים שצריך לרכוש שירותים של איש מקצוע, ומה הטיפים הכי גדולים שאפשר לקחת בסוף מהשיחה הזאת.

האזנה נעימה!

תמלול

שלום: שלום שלום וברוכים הבאים לפודקסיה, הבית לפודקאסטים מכל מני סוגים. אנחנו חוזרים לפודקאסט שלנו בפודקסיה לעסקים. והיום אני שמח לארח את קטי נאור. היי קטי. קטי נאור: היי, לילה טוב שלום: כן, אנחנו מקליטים בשעה די מוזרה קטי נאור: ממש שלום: קודם כל, את יודעת, אנשים לא יודעים אבל, מי את? קטי נאור: אני אספר. אז אני עוסקת בייעוץ תדמית, אני סטייליסטית אישית, אני מלווה גם נשים למציאת זוגיות. שלום: את מתעסקת בהרבה דברים, אז אנחנו נתחיל עם משהו אחד, ואם נספיק ננסה להגיע לעוד דברים. קטי נאור: אם אני לא ארדם תוך כדי שלום: לא, לא תירדמי, אני מבטיח לך. קטי נאור: יאללה שלום: טוב, אז קודם כל, את יודעת, אני בא לספר – אני עסק, הפודקסייה, מסתבר שאני צריך תדמית, וכל בעל עסק חייב תדמית, נכון? רק עכשיו דיברנו על זה שכל בעל עסק שנכנסים אליו, אז קודם כל בודקים את האינסטגרם שלו, את הדף האישי שלו, את הדף העסקי שלו, ואתה לא יכול להיות רק עם דף עסקי מושקע, ועם איזשהו דף פרטי עם כל מני תמונות לא מחמיאות, או פתאום לא להיות מושקע באינסטגרם. קטי נאור: או לא להיות באינסטגרם, בכלל שלום: אז איך את מגיעה, וכאילו... איך אפשר בכלל להסביר לעסק, לבעל עסק שהוא חייב לבנות לעצמו תדמית? אפשר להגיד – ערוץ אחד זה לא מספיק כבר... קטי נאור: שאלת השאלות. באמת לאורך כל הקריירה שלי שואלים אותי מה זה בכלל תדמית. אנשים אומרים לי: זה לא ברור, בחו"ל יש אימג', אבל בארץ אנחנו לא ממש מבינים מה זה. אז אני אסביר: תדמית מורכבת מכל המסרים שהם גם מילוליים וגם ויזואליים. ובתוך תדמית אנחנו בעצם מצליחים, או שלא מצליחים, להעביר מסרים מאוד מאוד חזקים, בעצם לכל האנשים שככה... או צריכים את השירות שלנו, או פוגשים אותנו, במקרה או שלא במקרה, מתעניינים בנו, קוראים עלינו, נכנסים קצת לפייסבוק, קצת לאינסטגרם, מחפשים אותנו בגוגל, ופוגשים כל מני איזכורים, תמונות, כתבות, פוסטים – כל אחד ועד כמה שהוא משקיע בעסק שלו, ואנחנו מגבשים איזושהי דעה. אנחנו מגבשים דעה על אותו אדם, ואז יש בעצם איזשהו תהליך שעובר אצלנו בראש, ואנחנו מקבלים החלטה – האם האדם הזה הוא בעצם האדם שאיתו אני רוצה לרוץ, אוקיי, עם העסק הזה. אם מתאים לי, מה שהוא מציע, השירות שלו, ואם הוא הבנאדם שאיתו אני רוצה לעשות את העסקים. אחד הדברים המאוד מאוד משמעותיים בתדמית זה קודם כל איך אנחנו נראים. זאת האמת שקשה אולי לשים אותה על השולחן, אבל הרבה פעמים... לא הרבה פעמים – תמיד, אנחנו פוגשים אדם חדש, דבר ראשון שאנחנו רואים – איך הוא נראה, מה הוא לובש, שפת הגוף שלו, טונציה, קול, וכל אותם מסרים שהם לא מילוליים, לפני שאנחנו פותחים את הפה, עובר איזשהו מסר. המסר הזה הוא בעצם הרושם הראשוני שנשאר אצל הצד השני, והרושם הזה הוא כמעט, שלום, כמעט בלתי הפיך. כלומר, אנחנו מתחילים באיזושהי נקודת מוצא, או שהיא באמת לטובתנו ולזכותנו, או שיש שם בעיות, ויש אי-הלימה, ויש כל מני עניינים של "מי זה האדם הזה, והאם הוא בכלל מתיישב לי על המשבצת שאני ציפיתי", אוקיי? ואני אתן דוגמה, אם תרצה. שלום: זה בדיוק מה שאני רוצה להגיד לך – תביאי לי כמה דוגמאות. קטי נאור: אהה אני קוראת מחשבות, אתה אומר... שלום: כן, כי שוב פעם, את יודעת, אנחנו כבר מכירים את זה, זה כמו להיות בהרצאה – מדברים, מדברים, מדברים, אבל בסוף מה התכלס? תביאי לי דוגמה שאני ארגיש אותה. קטי נאור: תכלס, כן... אז אני אתחיל דווקא מהסוף: נניח עכשיו שהתקלקל לך המזגן בבית, ואתה ככה נכנס לגוגל, וכותב "איש מזגנים" או "מיזוג אוויר" או "מזגניסט", כל אחד איך שהוא משתמש בשפה שלו, ומופיעים לו כל מני טלפונים, ואז הוא מרים טלפון והוא מזמין הביתה איש מזגנים. נכנס אליו הביתה בחור מעונב בחליפה עם מזוודה, ואומר לו "אהלן, אני הגעתי לתקן לך את המזגן". מה אתה אומר על סיטואציה כזאת, שלום? שלום: בעיה. קטי נאור: בעיה. למה, למה בעיה? שלום: כי זה קצת לא... לא קשור, אפשר להגיד, לא? קטי נאור: קצת לא קשור, קצת לא מצופה, קצת מפתיע, אין הלימה. עכשיו בכוונה הלכתי לדוגמה קיצונית, כי אנחנו לא מכירים אנשי מזגנים שמגיעים בחליפה. אבל מה קורה כשאתה פוגש מישהו שצריך לתת לך שירות, למשל: יועץ עסקי, למשל איש יחסי ציבור, למשל עו"ד לאיזשהו תחום... קח כל עיסוק באמת שאתה ביומיום שלך... יועץ משכנתא – כשאתה נכנס למשרד שלו או כשאתם נפגשים אפילו בבית קפה כי זה היה לך יותר נוח, והוא בא לקראתך, ונכנס לחדר, מתיישב מולך אדם שלא עונה על אותם קריטריונים שיש לך בראש לגבי אותו עיסוק. מה קורה אז? תנסה רגע לדמיין סיטואציה שאתה יושב בבית קפה, ואתה מחכה ליועץ משכנתא, שקראת עליו בגוגל או שחבר המליץ לך עליו, או ששמעת מהגן של הילדה שהוא אחלה יועץ משכנתא, אתה קובע איתו פגישה, ומגיע אדם עם כפכפים, עם שורט קצר, עם טי-שירט בלויה, אולי אפילו עם איזה חור קטן בצד, ואומר לך: אהלן, כן, מה אני יכול לעזור לך? אני יועץ המשכנתא. מה קורה לך? שלום: האממ, בוא נגיד שזה ככה... יכול להיות שזה כבר שמה נגמרת הפגישה? קטי נאור: כן? שלום: אני חושב. מה את חושבת? קטי נאור: אני באמת שואלת את זה, אני נותנת את זה כדוגמה, בשביל באמת לשמוע איך אתה, כאדם שבהחלט יכול מחר או בעוד שבוע או בעוד חודש או בעוד איזשהו זמן לחפש יועץ משכנתא, ובאמת מעניין אותי איך אתה היית מגיב לדבר כזה, והאם זה באמת היה חוסם אותך, סוגר אותך, מבלבל אותך... מה זה היה עושה לך להרגיש? ואולי אתה תגיד לי "שמעי קטי, זה לא עושה לי כלום", זאת גם תשובה שאני יכולה לקבל, אבל אני באמת רוצה לשמוע מה אתה היית מרגיש במצב כזה. שלום: אז אני אגיד משהו על עצמי, אני פחות מסתכל על זה... קטי נאור: נסה לדמיין את הסיטואציה שלום: מנסה לדמיין אותה, ואני כן מצליח לקחת את הלבוש...[ולהפריד] לבין האיש מקצוע, ובין לבדוק את המקצועיות של הבנאדם... יכול להיות אבל שאני היחיד ככה. קטי נאור: ואתה מאמין שאתה תצליח לנתק את עצמך לחלוטין ממה שכבר המוח שלך תכנת לעצמו? שלום: שאלה טובה קטי נאור: שאלה טובה... אז לי יש תשובה, והתשובה הזאת מבוססת מחקרית, ומחקרים אומרים חד משמעית שאנחנו מחליטים האם אנחנו הולכים לעשות את העסקה הזאת כבר בדקה הראשונה. עכשיו תגיד לי אתה, כמה דברים, כמה חומרים, כמה תכנים, כמה מסרים אנחנו מצליחים לקלוט בדקה הראשונה. עכשיו אני לא מדברת על זה שרושם ראשוני, שלום, תשמע טוב: לוקח לו פחות מ-7 שניות, יש מחקרים שמדברים על 3 ו-4 שניות, ויש מחקרים שהם קצת יותר ככה מתחשבים ואומרים – יש לך 7 דקות. אז תתאר לך שיש לך בין 3 ל-7 דקות לבנות רושם ראשוני נכון, עובד, חזק, וכזה שיעבוד למענך – זה פעם אחת. פעם שנייה, שאדם מגיע לסגור עסקה, הוא כבר בדקה הראשונה יודע האם העסקה הזאת הולכת להיסגר, מבחינתו. הוא יודע האם הוא קנה אותך, שלום, אתה מתאר לעצמך איזה נתון זה?! שלום: עכשיו אני מתחיל להבין... את יודעת, כשאנחנו נכנסים כבר לתוך העסקים שלנו, ואנחנו כבר נמצאים בתוך מרוץ החיים הזה, אנשים עם הילדים בבוקר, אחרי זה, את יודעת, לרוץ מפה לפה, אנשים שוכחים, את יודעת, החיים, הלבוש – זה כבר נהיה משהו אוטומטי, ואנשים קצת כבר... איך אני אגיד את זה... הולכים עם הזרם? קטי נאור: זורמים עם הזרם, נכון, אני מסכימה שיש איזושהי הנחה, ואיזשהו דפוס התנהגות מקובל אצלנו בארץ, וזה באמת פחות לשים דגש על לבוש, ופחות ככה להשקיע בהופעה החיצונית, ויותר אנחנו ככה מרגישים בנוח, אנחנו ישראלים, ובסך הכל – לאן אני כבר הולך? הוא גר כאן, הוא שכן, הוא כבר שמע עליי, הוא בטח כבר יקנה ממני... וצריך להבין שהרבה פעמים זה בדיוק המכשול, זה בדיוק מה שמפריד ביני לבין העסקה הזאת. ומי מאתנו, ואני כרגע מדברת ספציפית על אנשי עסקים, מי מאתנו לא רוצה לסגור עסקה כבר במפגש הראשון עם הלקוח, לא לרדוף אחריו, לא לעשות לו פולו-אפ, לא לחפש אותו, ולא אחר כך לשבת ולהגיד לעצמי: למה הוא לא סגר איתי, אני הרי איש מקצוע כל כך טוב, אני מציע שירות מצוין, המחירים שלי כאלה אטרקטיביים, כל הלקוחות שלי מרוצים... למה, למה זה נפל, איפה זה נפל?... אז אני לא אגיד שרק בגלל שלא התלבשת טוב, אוקיי? אבל אני כן אגיד שבמסגרת הדקה הזאת שיש לך לגרום לצד השני לקנות את השירות שאתה מציע, בעצם לקנות אותך, לחתום על העסקה הזאת מה שנקרא – במסגרת הדקה הזאת אתה מאוד מאוד מוגבל במסרים שאתה יכול להעביר בדקה הזאת. אתה מסכים איתי? שלום: כן... ובדיוק עכשיו את הולכת לספר... איך אני הולך לעשות את זה? אני חושב שיש כבר רתיעה... וכאן אני מכניס כבר את התפקיד שלך – אני מאמין שהלקוחות שלך שאת פוגשת אותם באים עם איזושהי רתיעה, או שהם חושבים שהם מתלבשים מעולה, או שהתדמית שלהם מעולה – איך פתאום אפשר לשנות את זה? קטי נאור: אז קודם כל רובם באמת לא מודעים, והרבה פעמים שהם מגיעים אליי, אז הם מבינים כמה הם פספסו עד שזה קרה. אחרים מגיעים כי פשוט כבר מישהו העיר להם, כי פשוט הם ראו את הקולגות שלהם שהם נראים אחרת, או שבכלל הגיעו לא כדי... בשום הקשר שקשור לעסקים, אבל לעניינים אישיים. כי כשאנחנו לא לבושים טוב, ולא משקיעים ברושם ראשוני ובהופעה חיצונית שלנו, יש לזה השלכות לא רק על הפן העסקי, שלום, גם בחיים שלנו. ואני יכולה להגיד לך שגם בזוגיות, גם אנשים שנמצאים בתוך זוגיות, ועל פניו אנחנו אומרים "בשביל מה אני צריכה כל כך להתייפייף, ולהשקיע, וללכת לספר, ולעשות פן, ולהתלבש כל הזמן, וציפורניים וזה, אני נשואה, אני אמא לילדים, מה כבר יכול לקרות, בעלי אוהב אותי, כבר עשר שנים אנחנו ביחד, מה אני צריכה כאילו לצאת מגדרי כל הזמן ולהיות כל כך כאילו מטופחת וזה"... אז אני אגיד, שיש זוגות, שכן, בהחלט יש שם עניינים, והרבה פעמים זה קשור לעובדה שהאישה או הגבר, באיזשהו מקום שכחו את עצמם. וזה בדיוק כמו שאמרת בהתחלה – אנחנו עם ילדים, ואנחנו עובדים ואין לנו זמן, והכל מרוץ החיים... אז ברגע שאתה שוכח את עצמך בתוך המרוץ הזה - זה מתחיל ב-איך אני נראה בבוקר, איך אני מתלבש, האם אני הולך לספר, האם אני מתגלח, האם אני מתבשם, וזה נגמר ב-האם אני משקיע מספיק זמן בלקוח שלי? האם יש לי את הזמן ואת המוטיבציה לשבת ובאמת לבנות לו את תיק המשכנתא הכי טוב? האם אני מתאמץ מספיק, והולך ומכתת רגליים בין הבנקים ומרים טלפונים, וקורא עוד ועוד מחקרים, ונכנס לעוד ועוד אתרים, ולומד עוד ועוד? אם אני לא עושה את זה במגרש הפרטי שלי, אם אני לא משקיע בתדמית שלי הוויזואלית, במראה החיצוני שלי, אם אני קם בבוקר ואומר "מה עכשיו אני אקום, אני אתלבש, אני אתאפר, אני עכשיו אסדר את השיער.. אפשר לחשוב מה אני הולך לעשות היום כבר" – מן גישה מאוד מאוד... איך אני אגיד... "פרווה" כזאת? או לא מחויבת? הגישה הזאת בעצם עושה לנו הלקוחות, לצד השני, תחושה שאין לנו על מי לסמוך. אתה יכול להזדהות עם זה? שלום: כן, אפשר להגיד... אותי מעניין איך את נכנסת לזה... יכול להיות שמגיעים לקוחות, ואת מסבירה ומסבירה ומסבירה – וזה לא נכנס. בסופו של דבר, כבעלת עסק, ומישהי שצריכה להעיר את האנשים – זה מאוד קשה, אני מאמין. קטי נאור: נכון. אז קודם כל למזלי, כשאנשים מגיעים הם כבר מבינים למה הם הגיעו, אז אני כבר פחות צריכה להסביר להם כמה זה חשוב, אני עושה את "ההסברה" במירכאות, בדרך הזאת – אם זה לדבר את זה, אם זה לצלם כל הזמן, לכתוב תכנים, אם זה בטלוויזיה, מאמרים – כל מה שאני יכולה כדי להביא את זה בעצם לסדר היום, כי אני יודעת כמה זה חשוב. וכשכבר הגיע אליי הלקוח ואומר לי "תשמעי, יכול להיות שאני צריך לראות מה התדמית שלי אומרת... יכול להיות, ואני מרגיש לפעמים, שהלקוחות שלי כשהם רואים אותי, הם לא בדיוק מקבלים את אותו משה שאני בעסק". והם מרגישים את זה, הם מרגישים את זה בכמות התיקים, או בכמות הסגירות, או בכמות האנשים שחוזרים אליהם, בכמות האנשים שמסכימים לשלם להם עבור השירות שלהם מבלי להתווכח ולנסות לחתוך במחיר... ואז נופלות להם תובנות שאולי זה קשור לשיווק, לתדמית, ליחסי ציבור, לנראות, לשפה, ולעוד דברים בעסק שלהם. ואז איכשהו הם מצליחים כן להגיע באמת אליי. ופה כבר אני, באמת, קל לי לשים את האצבע, איפה בדיוק המסר לא משרת אותם. בכל עיסוק, שלום, יש את הקודים החברתיים שלו, הם לא כתובים באף מקום. אני כאשת מקצוע חקרתי וחוקרת כל הזמן ויודעת מה כל צבע אומר, ומה כל נראות אומרת. אנחנו, כאנשים רגילים, לא יודעים את זה. אנחנו מסתובבים בעולם, אנחנו מדמיינים שעורך דין צריך להתלבש איך? שלום: מחויט? קטי נאור: מחויט. איזה צבעים? שלום: שחור ולבן קטי נאור: יפה, שחור ולבן. ותדמיין לעצמך שאתה תראה עורך דין שנכנס לבית משפט, לובש אדום, צהוב וכחול. סתם עכשיו אני מגזימה. זה לא יסתדר לך, זה לא יתאים לך, זה לא מה שאתה רגיל. המוח שלנו רגיל למשהו מסוים. אני לקחתי עורך דין בכוונה כי כולנו יודעים שעורך דין זה שחור-לבן, ותאר לך שאתה לוקח את הילדה שלך ל... אני יודעת שעדיין אין לך ילדים, אבל תאר לך והיית אבא, והיית צריך לקחת את אחד הילדים שלך אפילו לאיזשהו טיפול, אולי טיפול רגשי, אולי קלינאית תקשורת, אולי משהו קצת יותר מנטלי... והייתה יושבת שם אישה שהייתה משדרת איזושהי קשיחות מסוימת, איזושהי מישהי שמשדרת ככה עסקים, וקצת פחות רכה, וקצת פחות נעימה בשפת גוף שלה, בלבוש שלה, בצבעים שהיא בחרה להשתמש בהם. גם לך וגם לילדה שלך יהיה קשה. ילדים מתחברים לצבעים מסוימים, לזוויות מסוימות, להדפסים מסוימים, וכן, גם זאת שפה מסוימת שאם אותה מטפלת רוצה שהילדה תשב מולה ותתרכז בה ותצליח לסמוך עליה, ולראות את הפנים שלה ואת כל ההוויה הזאת שלה כבאמת אדם טיפולי שבא לקבל ובא לתת, לקבל את מה יש לילדה הזאת להגיד, ולתת מהידע שלה ולהקשיב לה – זה משהו שפשוט חייב, חייב להתרחש שם. אז ברגע שיש את הערבוב הזה – הדברים פשוט לא מצליחים. אתה מבין? לכן כל עיסוק חייב לדעת מה ערכי המותג שלו, מה המסרים שהוא צריך להעביר, ואיך הוא צריך להיראות ולהתלבש. ואז מה שקורה זה שכרטיס הביקור שלנו נשאר בארנק, ואנחנו הופכים להיות כרטיס הביקור של עצמנו, כי אנשים רואים אותנו וכבר מתחילים להתעניין, ולשאול מי אנחנו, ולשאול האם אנחנו זה אותו אדם שהם ראו ברשתות החברתיות, או אותו אדם שמדברים עליו, או סתם מתעניינים ושואלים מי אנחנו כי יש משהו במראה שהוא ממגנט, ושהוא מעניין. וכשאנחנו לבושים טוב, ומשדרים מסר טוב, ובטוחים בעצמנו – אז הסביבה שלנו פשוט לא יכולה להישאר לזה אדישה. שלום: בואי נשאל אותך ככה... את יודעת, אני שומע אותך עכשיו, ואני סתם הולך קצת למשהו אחר – הסלבס, יודעים אם הם מתלבשים טוב או לא, כי יש את העניין הזה של השיק/שוקו, נכון? קטי נאור: שיק ושוק, נכון שלום: שיק ושוק. וזה נותן להם איזושהי דוגמה. אני כבעל עסק, אני לא יודע, אף אחד לא בא ואומר לי "שלום אתה מתלבש מדהים, שלום אתה מתלבש גרוע". אז, את יודעת, הרבה שומעים אותנו פה עכשיו, מאיפה הם יודעים? זה הרגשה פנימית? צריך לבקש פידבק? מאיפה מישה ויודע שהוא צריך לשנות תדמית? קטי נאור: וואי קודם כל – שאלה מצוינת ומדהימה, באמת. קודם כל, אחרת הדרכים הכי טובות זה – ואני אומרת את זה בעיקר לנשים כל הזמן – זה בבוקר, פשוט להתבונן במראה, באמת, ולשאול את עצמך האם את מרגישה שאת 100 מתוך 100. האם את מרגישה שאת הגרסה, לחלוטין, הכי טובה של עצמך? מבלי השוואה למגזינים, לבלוגריות, לכל מני נשות אינסטגרם, לא שאני חלילה מזלזלת בהם, אני מאוד אוהבת. אבל אני אומרת - להשוות את עצמך אלייך. את יודעת מי את, את יודעת איך את נראית, את יודעת איך הגוף שלך נראה. להסתכל רגע במראה ולשאול אם זה המקסימום שאת יכולה להוציא מהמראה החיצוני שלך. עכשיו, אני יכולה להגיד לך שהרבה מאוד נשים, אני חושבת שזה נע בין 70 ל-90 אחוז... נשים לא מרוצות ב-100%, אוקיי? הם בסדר, הן חושבות שהם נראות בסדר, הן נראות נחמד, הן לא שמנות מדי, הן לא מכוערות מדי, אבל הן גם לא מרגישות שהן נראות הכי טוב שלהן. שלום: למה? קטי נאור: [מצחקקת] קודם כל הן הרבה פעמים ויתרו, הן ויתרו על עצמן. יש איזשהו שלב בהורות, לצערי, שאנחנו פחות עסוקות. אני כאמא, אני אמא לשניים, אגב, לא אמרתי. יש איזשהו רגע כזה שאנחנו הופכות לאימהות וכל מה שמעניין אותנו זה להיות אימהות טובות וליהנות מהפלא הזה. יש רגע שאנחנו פשוט שוכחות את עצמנו – אין לנו זמן, אין לנו רצון, זה נראה לנו שולי כשיש דבר כזה ענק בחיים שלנו, ואז עוד זמן-מה אחר כך אנחנו ממשיכות להיות בתוך הרוטינה הזאת של החיים, והילד והקריירה, והדבר האחרון שאנחנו מתעסקות בו – זה אנחנו. ועוד שלא נדבר על איך אנחנו נראות. יש נשים שלא הולכות לבדיקות בזמן, ויש נשים שלא עשו טיפול שינים מזמן, ויש נשים שעוד מיליון דברים לא עשו מזמן, לא היו בדייט עם הבעל כבר מזמן, שזה חמור מאוד. ויש נשים שלא היו בקניון, ולא קנו לעצמן בגדים למידות שלהן ועדיין לובשות את הבגדים של ההיריון, וכן, הן כנראה לא מרגישות מאה אחוז עם איך שהן נראות. אתה מבין? שלום: אבל שוב פעם, אני חוזר לאותה נקודה – אנחנו נמצאים בלופ! אין זמן לחשוב, את יודעת... למה הקורונה בסופו של דבר "הרגה" הרבה זוגות וגרמה ללא-יודע-כמה גירושים? כי נאשים סוף סוף היו צריכים... קטי נאור: הסתכלו אחד על השני! שלום: כן! הסתכלו אחד על השני ולא ידעו איך, ולא יכלו לברוח... קטי נאור: ולא ידעו מה לעשות עם זה... שלום: ולא יכלו לברוח, את יודעת, תמיד, כולם אמרו תמיד – כשאני רוצה לברוח, אני יכול לברוח – לעבודה, למשהו... פתאום אתה לא יכול להמציא תירוצים, כי הכול סגור, אתה חייב להיות בבית. קטי נאור: חייב להיות בבית, להסתכל לעצמך בלבן של העיניים ולשאול – האם אני אוהב את איך שאני נראה במראה? עכשיו יש נשים שיגידו: תקשיבי, אני 5, 10, 15, 3 קילו מעל! לא משנה... ועד שאני לא ארד – אני לא מוכנה אפילו להשקיע בעצמי שקל אחד, לא בבגדים, ולא בשום דבר, ולא להתעסק בעצמי. בעצם מה הן אומרות? חרם על עצמי! שלום: חרם על עצמי? קטי נאור: חרם על עצמי! אני עושה לעצמי דווקא! עכשיו, מה זה נותן? אני שואלת באמת, מה זה נותן? הרי, את מרגישה שאת לא במיטבך, נכון? כלומר, המשקל כרגע הוא לא פיקס, כמו שאת רצית, או לא כמו שזה היה... אז לפחות, והמינימום, זה ללכת ולהתלבש הכי טוב עם המשקל שלך, ולהגיד: אוקיי, ברגע שאני אצליח להגיע למשקל שלי – מצוין, אני אלך, אני אקנה בגדים, במידה שרציתי. היום, אני אחבק את עצמי, עם הגוף שלי, עם האקסטרה משקל שיש לי, כי זה מה שיש כרגע. ויכול להיות שכרגע אני לא פנויה לעשות כושר, או לשנות הרגלי אכילה, או בכלל להתעסק בכמה רזיתי, או מה קרה לגוף שלי, או איך הוא קיבל שינוי, וזה כבר לא מה שהיה פעם. אז יש לנו שתי אופציות: או להמשיך להתלונן, בינינו לבין עצמינו, או עם כל העולם, כמה הגוף שלנו לא חזר להיות אותו דבר וכמה אנחנו לא נראות כמו שהיינו רוצות, או: להגיד אוקיי, זה הגוף שלי, עם השמונה קילו, ככה אני נראית היום, אני רוצה להיראות הכי טוב שאני יכולה עם אותם שמונה קילו. ואם את מסתכלת במראה ואת אומרת "אוקי, זה לא הכי טוב שלי" כנראה שאת צריכה אשת מקצוע שתלווה אותך, שתסביר לך איך את, עם המבנה גוף שלך, עם הכמה קילוגרמים עודף, להיראות מצוין, להתלבש טוב... אתה יודע, נשים אומרות לי, הן מתקשרות, אומרות לי "אבל לחזה שלי אין חולצה מכופתרת", "את יודעת, לירכיים שלי – אין שום חצאית". עכשיו, זה בסדר להגיד את זה, ובאמת שאני מבינה לליבן, מהסיבה הפשוטה שכשאני לא מבינה משהו, ואני לא מכירה איזשהו תחום, ואני לא עוסקת בו – גם אני בטוחה שאין לו שום פתרון וזה מראש נועד לכישלון. את מנסה, ואת רוצה לקבל עזרה, ואת רוצה לעשות שינוי ואת רוצה להרגיש טוב, ואת אומרת – מה זה בסך הכל מצריך ממני? יציאה מאזור הנוחות? ללכת ללמוד רגע משהו שאולי לא הכרתי, להבין איזשהו משהו שאף פעם לא נתתי לו בכלל צ'אנס – וזה לקבל את הגוף שלי כמו שהוא היום. שלום: אני אשאל אותך שאלה אחרת – יגידו, וואו, סטיילינג אישי? זה הרבה כסף, זה רק הסלבס לוקחים! קטי נאור: זאת שאלה שחוזרת המון, וזה באמת, יכול להיות ש-... לא יכול להיות, רבים אומרים שזה באמת יקר... זה לא דבר זול, אני גם, עוד פעם... זול ויקר זה מאוד סובייקטיבי – יש אנשים שיוציאו 1500 שקלים על חולצה אחת, אוקי? יש הרבה כאלה. ויש כאלה שלא יוציאו 1500 שקלים בחיים על משהו שהוא לא מזון, מלון או משהו שהוא כאילו במירכאות "חובה" והוא ברור להם. אוקי, זה לא מוצר, אני לא אצא עם זה מהבית – אני לא משלם על זה. זה שירות, ואני יכולה ללכת עם חברה ולקנות בגדים, או שאני אעשה את זה לבד. השאלה שאני שואלת, זה שכשאת הולכת, או אתה, הולכים לקנות בגדים לבד – האם כל הבגדים האלה א. משרתים אתכם? אוקי, זאת שאלה. ב. כשאתם מתלבשים, אתם שוב מרגישים טוב, בנוח, טוב מאוד, זה באמת מחמיא למבנה גוף שלכם, לעיסוק שלכם, לסדר יום שלכם? מצוין, אתם לא צריכים איש מקצוע. אבל אם אתם ממשיכים לקנות כל חודש בגד או שניים או שלושה שאתם לא מנצלים, ששוכבים בארון עם טיקטים, שכשאתם רוצים ללבוש הם או קטנים או גדולים או בכלל לא ברור לכם כמה קניתם – כנראה שאתם מבזבזים הרבה יותר כסף ממה שהייתם מוציאים על פגישה אחת עם סטייליסטית שבעצם תחסוך לכם את עוגמת הנפש בפעמים הבאות שאתם נכנסים לקניון – לאן לא לגשת? איזה גזרות לא מתאימות? איזה בדים אסור לכם בכלל להתקרב, כי מבנה הגוף שלכם מתאים הרבה יותר... שלום: אני רוצה לשאול: אנחנו בנובמבר עכשיו, ושמעתי שזה ישי כל מני, את יודעת... זה חודש כזה שקונים ואנחנו הישראלים קונים הכי הרבה... מה, מה עושים? בסוף כאילו שומעים "וואו, חודש קניות", ואנשים קונים מפה עד הודעה חדשה... קטי נאור: וואו, זה שאלת השאלות. קודם כל, בהקשר ישיר מיום שישי, אני לא יודעת אם ראית, אבל באמת התראיינתי אצל אברי גלעד, גם בדיוק על הנושא הזה ובאמת, יש הרבה מאוד מבצעים שהולכים להיכנס "מהלילה להבוקר" מה שנקרא, ולהסתיים תוך 24 שעות, 48 שעות, כל אחד וכמה שהוא יהיה לארג', וכמה מכירות שהוא יצטרך נכון לעכשיו, ואני יכולה להגיד לך שאני כל שנה בנובמבר מוציאה פוסט או מאמר מאוד מאוד מסודר שנותן טיפים איך קונים נכון ואיך נמנעים מקניות שלא משרתות אותנו. ברור שאף אחד או אף אחת לא ירצו לוותר על סיילים ועל ככה קניות שוות של כל מני מותגים, וכל מני מבצעים, וזה הולך להיות, שלום, בכל מקום... אתה תראה פרסומים ברדיו, בפייסבוק, בחדשות, שלטי חוצות – כולם ירצו לקנות. שלום: את יודעת, מישהי תגיד לי, אני לא אגיד את שמה... "אבל אני לא יכולה, זה חזק ממני! אני רואה מבצע - אני חייבת!" קטי נאור: כן... קודם כל, מאוד מאוד חשוב, ואני אומרת את זה, ואני עומדת מאחורי זה: מאוד מאוד חשוב לא לקנות את המבצע. אוקי? אנחנו קונים דברים שאנחנו יודעים שישרתו אותנו. מה זה אומר? אם יש ג'קט מדהים ב-70% הנחה, עולה 200 ₪ במקום 1000 ₪, בסדר? לא דייקתי באחוזים, אבל אתם מבינים את ההקשר... אני לא אקנה אותו במידה והוא לא יושב עליי בצורה מדויקת, אם זו לא בדיוק המידה שלי, בדיוק הצבע שהולם אותי, ובדיוק הצבע שהולם אותי – אני לא קונה. למה? כי אני לא קונה מבצע, אני קונה בגד. אז זה כלל ברזל שכל הלקוחות שלי כבר מכירות – אין דבר כזה שאנחנו נקנה בגד שהוא לא מדויק, לא משנה כמה הוא עולה. אין לי מה לעשות עם בגד שקטן עליי, אתה מסכים? שלום: כן קטי נאור: גם לא שגדול עליי, בטח... שלום: אבל אם אהבתי את הדבר הזה, אולי מתישהו זה יעלה? קטי נאור: נכון, אבל רוב הסיכויים שלא, אוקי? מכל מני סיבות. אני אעשה לכם ספוילר קטן: גם בשנה הבאה יהיו מבצעים, לקראת הסילבסטר לפעמים עושים מבצעים, וגם בחנוכה עושים מבצעים... שלום: או נוסעים לחו"ל ואז קונים את כל פרימארק קטי נאור: ...ואז נוסעים לחו"ל ובכלל מעמיקים שם מבצעים... אז ככה שתמיד יש מבצעים. אני לא אומרת לא לקנות, אני רק אומרת לקנות בצורה מדויקת. ועוד טיפ אחרון – יש לי מלא טיפים, אבל עוד טיפ אחרון בהקשר של נובמבר – זה באמת לעשות איזשהו ארגון של הארון, של המלתחה, בעצם לסנן משם את כל מה שלא רלבנטי, ואז להבין מה חסר לי על מנת להרכיב את המראה שנכון לי, אוקי? אם אני, סתם, עוסקת באיזשהו תחום של ייעוץ, נגיד, עסקי, או שאני מרצה, ואני צריכה נוכחות, ואני צריכה ככה להיות מרשימה, ואין לי אף לא ג'קט אחד בארון – סימן שכשאני יוצאת לנובמבר סייל כדאי לי מאוד לרכוש לעצמי איזשהו ג'קט או שניים, אולי איזושהי חולצה מכופתרת, אולי איזשהו דגם של מכנסיים, ככה, משהו קצת יותר מחויט... ולא ללכת פשוט ככה "על עיוור", ולהגיד "יאללה בואו נראה מה יש, אני אקנה לי דברים במבצע", כי זה לא ישרת אותנו. וגם, רשתות האופנה אגב, הם לא שמות את הכל בסיילים תמיד. וגם אם הם שמות את הכל בסיילים – אנחנו לא צריכות את הכל. אנחנו צריכות רק כמה דברים שחסרים לנו בארון. שלום: ווה-ווה, כמה נשים עוזבות עכשיו את הפודקאסט, וואו-וואו.. קטי נאור: עוזבות? שלום: ברור קטי נאור: עוזבות כדי לרוץ להזמין, או מה? שלום: לא, כי הן אומרות "מה, היא מדברת שטויות... מה, אני... מתחיל המבצע – אני קונה! מה אני מסתכלת... הכרטיס זה של בעלי, שבעלי יסבול". קטי נאור: אז הנה, אני יכולה להציל להם כמה אלפי שקלים בחודש. כמה מאות, כמה אלפי, כל אחת וכמה שהיא משתוללת, מה שנקרא... ולהגיד שאני קניינית טובה, ואני קונה המון, גם מבוטיקים, גם מרשתות האופנה. ואני חושבת שאם אנחנו, הנשים, לא נגיע במידת-מה מוכנות לדבר הזה, אנחנו פשוט בסוף נרגיש קצת מתוסכלות, כי זה אפילו לפעמים לא עניין של כסף, למרות שזה הרבה פעמים עניין של כסף, כי אם לא אישה עשירה אז זה באסה להוציא אלפי שקלים בחודש שהם ללא שימוש, אתה מסכים איתי? שלום: אבל אני מכיר גם נשים, שאת יודעת, שאין כסף, ועדיין – קונות... קטי נאור: אז זה מאוד עצוב, אתה מסכים? שלום: אבל את יודעת, שוב פעם, זה מאוד עצוב, אל אנחנו ראינו איך בקורונה פתאום אנשים עשו תשלומים-תשלומים-תשלומים, פתאום סגרו להם את הכל, מה הלך פה... את יודעת, אנשים... אני שוב פעם מאשים גם את ההתנהלות הכלכלית שלנו, ואני מאשים את איך שאנשים סומכים על המסגרות, על התשלומים, עוד כרטיס ועוד כרטיס אשראי... עד שמישהו לא נופל, וראינו כמה נפילות היו בקורונה – לא מבינים שצריך לעשות סטופ! קטי נאור: לחלוטין, אגב, אתה ממש מרים לי כאן להנחתה, אתה בא ואומר – מספיק עם הבזבוזים האלה, ובואי תקני ממוקד. וזה בדיוק מה שגם אני אומרת! אתה יודע, יש לי לקוחות שמגיעות אליי פעם אחת בשנה, או מגיעות אליי פעם אחת בחיים, והן יודעות כבר איך לקנות, הן יודעות לאן ללכת, הן יודעות על איזה צבעים, בדים, דגמים, מידות להסתכל, והן פשוט לא טועות יותר כמעט בכלל, אוקי? אין יותר את הקטע הזה של להסתובב, ו"בא לי משהו". אני ממש מסבירה לנשים שללכת לקניון ולצאת עם משהו לנשמה – זה כאילו בולשיט. כי בגד הוא לא לנשמה, זה לא שאת קונה ואז את מרגישה "וואו, איזה כיף לי לנשמה" – לא. בגד אמור לשרת אותך להרבה מאוד זמן, להתלבש טוב. ובזכות הלוק הזה שבנית, שהוא גם נוח לך, הוא גם משרת אותך, הוא גם משקף את מי שאת – לגרום לך להרגיש בנוח. אבל אם קנית בגד שלא עונה על כל הקריטריונים האלה שמניתי עכשיו, אז הוא לא עושה לך טוב, והוא לא משרת אותך, וכל מה שהוא זה בזבוז זמן, ובזבוז כף. וזה בדיוק מה שאני מלמדת את הלקוחות שלי – לא לבזבז זמן ולא לבזבז כסף. אז נכון שהשכר טרחה שלי הוא לא מבוטל, זה עולה כסף, הייעוץ שלי עולה כסף, אני בעלת ניסיון, עבדתי לא מעט גם עם אנשי טלוויזיה, וגם למדתי לימודי סטיילינג, וגם אני יוצאת מחברת אופנה גדולה ומובילה, ובהחלט יש לי מה לתרום, וזה עולה כסף. אבל צריך להבין שזאת השקעה. ומי שמבינה שזאת השקעה – עושה את הצעד ופשוט קוצרת את הפירות. שלום: שוב פעם, זה שווה את הכסף, במיוחד אחרי שאתם מוציאים, אפשר להגיד, את כל הכסף עכשיו בכל החודשים האלה של הקניות. קטי נאור: נכון. אז קודם כל, אם כבר לעשות את זה, אז באמת לנסות וליהנות מהסיילים, ובאמת יש חודשים שאני עובדת הרבה יותר מחודשים אחרים. תשמע, נובמבר הוא... צריך להיות בהיכון, מה שנקרא. יש לי לקוחות שכל יום אנחנו כזה בודקות לו"ז, ואם אני פנויה, ואם כבר התחיל הסייל הזה... אז אי אפשר לדעת מתי באמת יתחילו הסיילים, הראשון שירים את הכפפה בענף יגרום לכל האחרים לרוץ מיד אחריהם. אני כבר קיבלתי הודעה של אחת מרשתות האופנה שכבר התחילו באונליין את הסייל שלהם, אני מאמינה שתוך כמה ימים, מקסימום שבוע, אנחנו כבר נראה את זה גם בקניונים. מי שזה חשוב לה – צריכה להיות, אתה יודע, בהיכון, מה שנקרא... אבל, אם את לא יודעת עדיין איך את קונה ומה נכון לך ומה מבנה הגוף, ומה המידות, ומה הצבעים, ומה הגזרות – עדיף פשוט לא לקנות. שלום: טוב, את יודעת, אני הייתי ממשיך לדבר איתך עוד ועוד ועוד, אבל גם הלקוחות שלנו – כנראה הפקק שלהם כבר נגמר עכשיו קטי נאור: [צוחקת] אני מאוד מקווה בשבילם שלום: אז בואי תנסי לסכם, על מה דיברנו באמת.. ושוב פעם, מה זה מיתוג עסקי – מה זה הדבר הזה? קטי נאור: לסיכום, אני אגיד שאדם שהוא one man show, רוצה להפוך למותג, רוצה להפוך בעצם אוטוריטה בתחומו. יש הרבה מאוד פרמטרים בתוך המילה הגדולה הזאת של "להיות מותג", שצריך לשים אליהם לב. אז באמת אנחנו מדברים על רמה מקצועית – כל בעל עסק מחויב להיות ברמה המקצועית הטובה ביותר, לקבל את ההכשרה הכי טובה, באמת לתת ללקוחות שלו את השירות הכי טוב. אם הוא לא יעשה את זה – העסק שלו לא יחזיק. ואת זה אנחנו יודעים, כי השם שלנו מתגלגל, ולקוח אחד לא מרוצה וזה מתפשט כמו טיפה בים, ואנחנו לא רוצים את זה. אז באמת, אחד, זה הפן המקצועי. שתיים, אנחנו עובדים על כל הנושא של התשתיות, אוקי? וזה רשת חברתית, פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, לינקדאין, פודקאסטים – כל אחד ומה שמתאים לו, והרבה פעמים, יש אנשים שצריכים בעצם את הכל. אחר כך אנחנו הולכים לנושא של הנראות, של הוויזואליה, וזה באמת עיצוב גרפי, לוגו, אתר, כל הנכסים הדיגיטליים – סופר חשוב. הדבר הראשון שאנשים רואים זה וויזואליה, אוקי? אחת הסיבות המשמעותיות שאתה תראה היום מותגים, מותגים גדולים, אני לא אגיד את שמם, אני לא יודעת אם מותר... שלום: מותר הכל, אבל אנחנו לא ניתן להם פרסום חינם קטי נאור: לא ניתן להם בחינם. אז תחשבו מה אתם שותים, אוקי? איזה קפה אתם שותים בבוקר, דמיינו מה הילדים שלכם הכי אוהבים לאכול כשאתם הולכים איתם לקניון... אנחנו מדברים על מותגים שהנראות שלהם היא לא מתפשרת – אנחנו פשוט זוכרים אותם, הם זכירים, יש להם צבעים דומיננטיים, מרקמים, אריזות מאוד מאוד יפות – קשה מאוד להתנתק מהוויזואליה, וגם, אתה יודע מה? בלתי אפשרי. בלתי אפשרי, זה כבר מאוד עתיק, זה מימים ימימה מה שנקרא, שאנשים מתקשרים בשפה שהיא שפה לא מילולית, שהיא שפה וויזואלית. ברור שאנחנו מתקשרים בשפה מילולית, זה מה שאנחנו עושים עכשיו, אבל לפני שהתחלנו לדבר נפגשנו אני ואתה באיזשהו פורום של אנשי עסקים והתחלנו לדבר, ומשהו גרם לך לדבר איתי ולי לדבר איתך – זה מתחיל בוויזואליה. מי שבאמת רוצה להיות מותג ולהישאר זכיר, שאנשים יזכרו אותו, שאנשים יתמגנטו אליו... אתה יודע כמה הזדמנויות עסקיות יש בחוץ כשאנחנו מספיק משדרים את ערכי המותג שלנו? כשאנחנו מספיק נוכחים, כשאנחנו מספיק עוצמתיים, כשהוויזואליה שלנו מדברת – אתה יודע כמה לקוחות אנחנו יכולים לא לפספס כשאנחנו שם? שלום: קודם כל אני יכול להגיד לך שאנחנו מפסידים המון, כי אנחנו לא מודעים לנראות, לנראות של העסק שלנו, ומתישהו מישהו צריך להעיר אותנו. קטי נאור: נכון. זה לא פוליטיקלי קורקט להגיד שנראות מוכרת. זה לא פוליטיקלי קורקט להגיד שהבגדים, הרבה פעמים, שלום, עושים את האדם. הם לא יכולים לשנות אותך בפן האישיותי, אני לא אומרת, אבל הם כל כך משליכים על כל כך הרבה דברים בהתנהלות היומיות שלי, אוקי? אתה יודע, יש לי לקוחות שאני פוגשת אותם ואז אני מנחה אותם ללכת מהבוקר עד הערב בלוק מסוים... אני יכולה להגיד לך שלקוח הגיע אליי ואמר לי "תקשיבי, אני הלכתי לסופר, קיללתי אותך כל הדרך, היה לי חם, עמדתי בקופה וחילקתי שלושה כרטיסי ביקור לאנשים שעמדו לידי בתור לקופה", אוקי? וזהו, בזה אני מסיימת, כי נראה לי שהמסר היה ברור. שלום: אנחנו יכולים לדבר-לדבר-לדבר, אבל אנחנו חייבים לסיים. אז כאן הייתה קטי נאור. ואיפה אפשר להשיג אותך, למצוא אותך? קטי נאור: אז קודם כל יש לי קבוצה סגורה שהיא רק לנשים, קוראים לה "הסטייליסטית", אני נותנת שם טיפים יומיים – איך מתלבשים, איך בונים לוק, איפה יש מבצעים שווים – אז פשוט להיכנס, לבקש חברות, לענות על כמה שאלות. אפשר לכתוב את השם שלי בגוגל: קטי נאור, אתם תיכנסו לכל הנכסים הדיגיטליים, תראו כתבות, תראו מאמרים, אני כותבת גם למאקו, אני משתדלת לתת כמה שיותר ערך ללקוחות שלי, ויש הרבה אנשים שרק מלקרוא תכנים בפייסבוק, אומרים לי ומספרים לי שהם הבינו, והם יודעים, והם עושים... תעשו את זה בכיף, תהנו מזה, יש הרבה תכנים שהם בחינם והם בכיף והם מועילים ואני עושה אותם באהבה, זה חלק מהיומיום שלי. פשוט צריך רק ליהנות מהם. שלום: טוב, כאן אנחנו מסיימים. הקשבתם לפודקסייה לעסקים. תודה רבה לכן, כאן היה שלום סיונוב.